היום נפתח עם מזרחית של 25 קשר, ונאלצתי לבטל את כל התלמידים. אך אחד התלמידים, מנוסה בים קשה ובצילום, התעקש להצטרף לצלילה. הגדרתי את הצלילה כפיילוט לפני הסקר הקרוב עבור רט"ג בשמורה, שנקבע למחרת היום. צללנו פה, צללנו שם, והתענגנו על נפלאות הבריאה. אחרי ארוחת הצהריים חזרנו לפינה שבה פגשנו טרכונים גדולים בבוקר. לאחר כעשרים דקות הטרכונים שינו בפתאומיות את אופן השחייה שלהם: הצטופפו בבלבול, שחו ללא סדר ונעו בתזזיתיות. לפתע הופיעה מתחתי טונה כחולה עצומה בגודלה, כל כך גדולה עד שהטרכונים נראו לידה כמו מכוניות צעצוע למול סמיטריילר.
רציתי שגם אמיר יראה אותה אבל הוא היה ממוקד בצילום הטרכונים שלושה מטרים ממני כשגבו מופנה אל האירוע. מיד הדלקתי את המצלמה אבל רק הספקתי לצלם אותה חולפת על פני ונעלמת דרומה. לקחתי שאיפה גדולה וירדתי למארב על הקרקעית כשאני מצלם דרומה בציפייה שהיא תחזור. הטונה לא אכזבה- כעבור כמה שניות היא הופיעה מולי והתקדמה ישר אלי! לצערי (או למזלי) היא עקפה אותי ממש שניה לפני פגיעה והמשיכה צפונה. המשכתי לצלם אותה ואז פניתי עם המצלמה אל אמיר, שהיה בסיום הצלילה ובשלב העלייה למעלה. בדיוק ברגע זה הטונה ביצעה פרסה וחלפה ממש מעל אמיר, שעדיין לא ראה אותה! היינו בהלם, ואח"כ באקסטזה! לא יכולנו להמשיך בצלילה- זה כבר לא היה אותו הדבר בלי טונה. יצאנו עם רעב לעוד… גם אתם רעבים למפגשים כאלה? צרו איתנו קשר כדי ללמוד איך להאריך את זמן התחתית, לעצור נשימה בנוחות, ולהיטמע בסביבה הימית, ממש כמו דג במים!
סוף הסיפור, אחרי יומיים הגענו לאותו המקום ובאותה השעה עם ולרי ועם הפקח אייל, הפעם במסגרת הסקר. הטרכונים הצטופפו ושחו מסתחררים ומבולבלים יותר משאי פעם ראיתי, טונה אחרת שהייתה בסביבה כנראה הפחידה אותם אבל הפעם לא ראיתי אותה. כעבור 10 דק שאל אותי ולרי אם ראיתי את הטונה והסתבר שהוא נתקל בה אך לא הספיק לצלם והיא לא חזרה אליו. אחרי עשר דק' נוספות הטרכונים נרגעו וחזרו לשגרה. מסקנה, החיים יפים :-)
