מישלחת חוקרים מאשדוד… לריף הכי מסתורי בשמורה
עם רוי גווילי וגל דהן
בצלילה חופשית כמובן
יש אוהבי ים,
יש זאבי ים קשוחים,
ויש את אלו שלבם פועם את הים כמו הסואלים שלא נחים
בשבת בערב, כשחזרתי מרוגש מהצלילה סיפרתי לרוי על הריף המסתורי שהרגע גיליתי מחדש בשמורה. רוי (כך ידעתי) רצה חופשה קצרה ומרתקת מלאה בהתרגשות, וזה בדיוק מה שהבטחתי לו שיקבל, וכך, מיד למחרת, רוי גווילי, וחבר הילדות שלו גל דהן הגיעו לצפון הארץ (בנסיעה דוך, מאשדוד… עד לגבול הצפון).
עברנו שלושה אתרים, כולם שונים ומרגשים. תיכננתי את היום כך שבאתר השלישי שבו המיים הצלולים ביותר, הדגים רבים ביותר, והמקום עצום (שטח של 200-500 מ' רוחב, שכולו שוקק חיים) במקום האחרון שהוא גולת הכותרת המיים היו לכלכך צלולים והדגים כלכך רבים עד שאפשר היה ליצפות בכל החיות מגובה של 15 מ'. העושר ומיגוון וההתנהגות המפתיעה של החיות נתנו לחברה מוטיבציה ליצלול עוד ועוד ולחקור ולצלם, וגם כשכבר היו מאחורינו 5 שעות החברה נתנו לי לקחת אותם לאתרים קטנים ומרתקים שהיו בסביבה.
כלכך נהנינו שעוד באותו ערב רוי קבע יומיים נוסיפים בשמורה, לשבוע שלפני ל בעומר עם "הזקן שלו" (יגאל גולי). כניראה רוי יודע שפעימות הים שהוא חווה באותו יום יפעימו את אביו בדיוק למקום הנכון.
לחלוק את העושר שבים בצילומים זה מאוד נחמד, אבל אין שום תחליף לחוויה האמיתית, ובצלילה החופשית החוויה האמיתית מתעצמת, כי היא חוויה עוצרת נשימה על כל המשתמע על כך, ובין היתר בגלל שרק בצלילה חופשית סודות הים התיכון נחשפים.
